פס"ד בהתיישנות תובענה

1. האם יש לחייב את הנתבע להגיש פרטה על כספים שהוא נטל מעיזבון אביהם המנוח של הצדדים שנפטר בשנת 1976 וכן לחייבו להשיבם, ככל שהם עולים על המגיע לו על פי צו הירושה של האב המנוח?

2. האם לנתבע מגיעים כספים שהיו בחשבון אימם המנוחה של הצדדים שלטענת הנתבע יועדו לו?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים  

1.         הצדדים הם ילדיו של המנוח ע' ז"ל (להלן: " המנוח" או " האב") אשר נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בשנת 1976.

2.         המנוח שירת בשירותי הביטחון ושוחרר כמה שנים לפני פטירתו, לאחר שהתגלתה אצלו מחלת נפש והוא אף אושפז בכפייה כמה פעמים (עמ' 99 שורות 21-22). המנוח נפטר בגיל צעיר ממחלת הסרטן. 

3.         בפטירתו, המנוח הותיר אחריו את אשתו הגב' א' ז"ל (להלן: " המנוחה" או " האם"). באותו מועד, התובעת היתה  בת 18 והנתבע  היה   בן 27, וכבר נשוי ואב לילדה.

4.         היחסים  בין הנתבע לאימו היו קשים. לדברי הנתבע, אימו היתה מכה אותו והתייחסה אליו באופן פוגע והוא נשלח כבר בהיותו בכיתה ו', לחיות בקיבוץ כילד חוץ (עמ' 86 שורות 16-17).

5.         לפני פטירת האב, נקטה האם בהליכי גירושין כנגד האב ואולם עקב מחלתו ופטירתו, הורי הצדדים לא התגרשו.

ראו: עדות המנוחה עצמה בתביעה לתיקון צו הירושה, במסגרתה היא העידה כשנשאלה ביחס להליכי הגירושין בינה לבין המנוח כי: " אני הגשתי" (פרוטוקול מיום 11.3.01 עמ' 4  שורות 11-12), עדות הנתבע בסעיף 5 לתצהירו לפיו האם שכרה את שירותי הטוען הרבני מ' שהיה קרוב משפחתה, עדות אחי המנוח י' בסעיף 3 לתצהירו, ועדות אחות האב הגב' ש' לפיה  " הם עמדו להתגרש" (עמ' 20 שורות 9-11).

6.         גם היחסים בין הצדדים היו גרועים ביותר במהלך רוב השנים. הנתבע לא הזמין את האם והתובעת לברית המילה של בנו שהתקיימה כשנה לאחר פטירת האב והוא אף לא הגיע לחתונתה של אחותו התובעת, בשנת 1983 (סעיף 21 לתצהיר התובעת).

7.         בשנת 1977 פנה הנתבע באמצעות עו"ד ג' שהיה קרוב משפחתם, לבית המשפט  המחוזי בתל אביב, על מנת שיינתן צו ירושה אחר האב.

8.         לפי עדות גיסתו של המנוח הגב' ל', אשר עבדה בזמנו במשרדו של אחי בעלה עו"ד ג', היא התקשרה לאם על מנת לעדכן אותה כי הנתבע רוצה לנקוט בהליכים לצורך מתן ירושה. לדבריה, האם: " פתחה פה לא יאומן. הפקידה אמרה תני  לי,  אני אנסה, אולי בגלל שאני לא משפחה היא תסכים. היא גם פתחה עליה פה שזה בושה וחרפה" (עמ' 97 שורות  18-22).

9.         בית המשפט המחוזי נענה לבקשת הנתבע וניתן צו ירושה לפיו האם זוכה ב - 2/8 מעיזבון האב ואילו כל אחד משני הצדדים יורש 3/8 מהעיזבון (להלן: " צו הירושה").

10.        החל משנת 1990 לערך, עברה האם להתגורר בארה"ב והיא הגיעה כפעמיים בשנה לביקורים בישראל והתגוררה בביתה של התובעת (עמ' 171 שורות 12-18). התובעת ובעלה טיפלו בענייניה של האם בישראל, בכל השנים שהיא התגוררה בארה"ב.          

11.        בשנת 2000 הגישה האם  כנגד הנתבע תביעה לתיקון צו הירושה. לטענת האם, צו הירושה ניתן שלא בידיעתה וחלוקת העיזבון בצו לא היתה נכונה. לטענתה, חלקה בעיזבון צריך להיות מחצית וחלק כל אחד משני הילדים, רבע. האם טענה כי דבר נתינתו של צו הירושה נודע לה רק לאחרונה, מאחר והתברר לה כי הנתבע רוצה למכור את חלקו בביתם במרכז הארץ (להלן: " הבית")  שבו היא התגוררה עם המנוח, לאנשים זרים.

12.        הנתבע טען בהליך הנ"ל כי צו הירושה ניתן כדין. שורש המחלוקת בתביעה לתיקון צו הירושה היה נעוץ בשאלה האם במות המנוח היו " כל נכסי בני הזוג, או מרביתם  לפי שווים, בבעלות משותפת של שניהם".  על פי חוק הירושה שהיה  בתוקף במועד פטירת המנוח, אם במות המנוח לא היו כל נכסי בני הזוג או מרביתם לפי שווים בבעלות משותפת, זכאית האם למחצית משווי העיזבון.  האם טענה כי כך היה המצב ואילו הנתבע טען כי שווי נכסי בני הזוג המשותפים עלה על שווי הנכסים הנפרדים.

13.        הנתבע אשר שהה באותה תקופה לצורכי עבודה בחו"ל, לא התייצב לדיון ההוכחות ולאור העובדה כי הוא לא נחקר על תצהירו, תצהירו הוצא מהתיק. לפיכך, ניתן ע"י בהמ"ש המחוזי פסק דין הקובע כי  יש לתקן את צו הירושה והאם זכאית למחצית מהעיזבון ולא לרבע בלבד (להלן: " פסק הדין").

14.        הנתבע טען כי שגה "שגיאה איומה" בכך שלא "לקח ברצינות" הליכים אלו ולא התייצב לדיון. לדבריו: "התייחסתי בשטחיות, באי רצינות, וכאידיוט... אני אשם" (עמ' 77 שורה 22 ועמ' 78 שורות 25-27). למרות זאת, בעצת עורך דינו,  לא הגיש הנתבע ערעור על פסק הדין והוא חלוט.

15.        באמצע שנת 2002 הגישו האם והתובעת תביעה כנגד הנתבע בבית המשפט המחוזי בת"א. בתביעה זו, עתרו  האם והתובעת  כי הנתבע יגלה בתצהיר את: "כל הכספים ו/או הנכסים שלקח ו/או קיבל ו/או שהעביר ו/או שידע כי הועברו לאחרים ... לאחר פטירת המנוח... ואשר היו בבעלות מלאה ו/או חלקית ו/או משותפת של המנוח לבדו ו/או עם אחרים" וכן: "לחייב את המשיב להחזיר למבקשות את כל מה שקיבל... מעבר לחלקו בצו הירושה שתוקן...".